המשמעות ההיסטורית של פיתוח חגורת הבטיחות התלת-נקודתית אצל וולוו

ספטמבר 19, 2025קטגוריות: רכבי וולוו, רכבים

0

Read Time:5 Minute, 30 Second

חגורת הבטיחות התלת-נקודתית היא אחת ההמצאות החשובות ביותר בתולדות תעשיית הרכב, והיא משקפת באופן מושלם את הפילוסופיה הייחודית של מותג וולוו השבדי. כאשר נילס בולין, מהנדס בטיחות בוולוו, פיתח את המערכת המהפכנית הזו בשנת 1959, הוא לא רק יצר פתרון טכני מתקדם – הוא הניח את הבסיס לתפישה חדשה לגבי אחריות יצרני הרכב כלפי בטיחות הנוסעים ושינה לתמיד את פני התחבורה העולמית.

איך נראה מצב הבטיחות ברכבים לפני המהפכה של וולוו?

בשנות ה-50 של המאה ה-20, תעשיית הרכב התרכזה בעיקר בעוצמה, במהירות ובעיצוב, ופחות בבטיחות הנוסעים. חגורות הבטיחות הקיימות באותה תקופה היו פרימיטיביות – רוב הרכבים היו מצוידים בחגורות דו-נקודתיות שהתהדקו על החגורה בלבד, מה שיצר סיכון לפגיעות פנימיות חמורות במקרה של תאונה. חגורות אלו לעיתים גרמו נזק רב יותר ממה שמנעו, עם אבזם הממוקם מעל הבטן שיכול היה לגרום לפגיעות פנימיות חמורות בתאונות במהירות גבוהה.

וולוו, שנוסדה בשנת 1927 עם הסיסמה "הבטיחות תחילה", הבינה כי יש צורך בפתרון מהפכני. החברה השבדית, שהתבססה מראשיתה על ערכים של הומניזם ואחריות חברתית, החליטה להשקיע משאבים משמעותיים בפיתוח טכנולוגיות בטיחות מתקדמות. הדחף ליצירת פתרון בטיחות מתקדם התעצם לאחר שקרוב משפחה של מנכ"ל וולוו דאז, גונאר אנגליאו, נהרג בתאונת דרכים.

איך נילס בולין הצליח ליצור את הפתרון המהפכני?

נילס בולין, שהגיע לוולוו מחברת סאב הצבאית עם ניסיון בפיתוח מערכות בטיחות למטוסי קרב, החל לעבוד על פתרון שיספק הגנה מרבית עם נוחות מרבית. בולין נולד ב-17 ביולי 1920 בהארנוסנד, שבדיה, והחל את הקריירה שלו ב-1942 ב-SAAB כמהנדס מטוסים. ב-1955 הוא קיבל אחריות על פיתוח מושבי קטפולטה ומערכות בטיחות אחרות לטיסים.

האתגר היה ליצור מערכת שתמנע הן זריקת הנוסע קדימה והן פגיעות צד, תוך שמירה על נוחות השימוש שתעודד נהגים ונוסעים להשתמש בה באופן קבוע. הפריצה הגאונית של בולין הייתה בהבנה שחגורת הבטיחות צריכה להתחבר לרכב בשלוש נקודות: נקודה אחת ליד הירך ושתי נקודות על הכתף והחזה. כפי שציין בולין עצמו: "זה היה עניין של מציאת פתרון שהיה פשוט, יעיל וניתן להרכבה בנוחות ביד אחת."

מה הייתה המשמעות הטכנית והרפואית של ההמצאה?

מבחינה טכנית, חגורת הבטיחות התלת-נקודתית מייצגת אבולוציה משמעותית בהבנה של דינמיקת התאונות. במקום לעצור את הגוף באופן חד בנקודה אחת, היא מאפשרת בקרה מבוקרת על תנועת הגוף תוך הפחתת הכוחות הפועלים על איברים פנימיים חיוניים.

מחקרים רפואיים שנערכו בעקבות יישום המערכת הראו הפחתה דרמטית בשיעור התמותה ובחומרת הפגיעות בתאונות דרכים. על פי הנתונים העדכניים של מינהל הבטיחות בתחבורה הלאומי האמריקני, חגורות הבטיחות מפחיתות את הסיכון למוות של נוסעים במושבים הקדמיים ב-45% ואת הסיכון לפגיעות בינוניות עד קריטיות ב-50%. במשאיות קלות, ההפחתה במוות היא של 60% ובפגיעות בינוניות עד קריטיות של 65%.

וולוו סלקט ממשיכה להוביל בתחום זה, וכיום רכבי וולוו מצוידים במערכות בטיחות מתקדמות הבנויות על הבסיס שהונח עם פיתוח חגורת הבטיחות התלת-נקודתית.

למה וולוו החליטה לוותר על רווחים אדירים ולשחרר את הפטנט?

ההחלטה המשמעותית ביותר של וולוו הייתה לא לשמור על הפטנט לעצמה. ב-10 ביולי 1962, משרד הפטנטים האמריקני העניק לבולין פטנט על חגורת הבטיחות התלת-נקודתית, אך וולוו החליטה להפוך אותו ל"פטנט פתוח" ואפשרה לכל יצרן רכב בעולם להשתמש בטכנולוגיה ללא תשלום רויַלטי.

החלטה זו נבעה מהאמונה של החברה שבטיחות הנוסעים חשובה יותר מרווחים כלכליים. כפי שהסביר אלן דסל, מנהלה הכללי של וולוו דאז: "ההחלטה לשחרר את הפטנט של חגורת הבטיחות התלת-נקודתית הייתה חזונית ובהתאם לעיקרון המנחה של וולוו – הבטיחות".

מהלך זה היה מהפכני לא רק מבחינה טכנית, אלא גם מבחינה מוסרית ועסקית. וולוו הוכיחה שחברה פרטית יכולה לפעול למען טובת הכלל, גם אם הדבר מתנגש עם האינטרסים העסקיים הישירים שלה.

איך ההמצאה השפיעה על תעשיית הרכב והחקיקה ברחבי העולם?

בעקבות פרסום הפטנט, יצרני רכב ברחבי העולם החלו להטמיע את הטכנולוגיה בדגמיהם. תוך כמה שנים, חגורת הבטיחות התלת-נקודתית הפכה לסטנדרט בתעשיית הרכב, והיא נדרשה בכל הרכבים החדשים באמריקה החל משנת 1968. מדינות רבות התחילו לחוקק חוקים המחייבים התקנת חגורות בטיחות ברכבים חדשים ושימוש בהן על ידי הנוסעים.

בישראל, החקיקה מחייבת כיום את כל נוסעי הרכב לחגור חגורות בטיחות. החוקים בישראל מחייבים שימוש בחגורות בטיחות לכל הנוסעים, ללא קשר למיקום המושב, ילדים מתחת לגיל 4 צריכים להיות מאובטחים במושבי בטיחות מתאימים, ואלה מתחת לגיל 12 נדרשים לשבת במושב האחורי.

מאיר טרייד, הזרוע הארגונית של חטיבת המכוניות במאיר חברה למכוניות ומשאיות, המתמחה בעסקאות טרייד אין ללקוחות הרוכשים וולוו חדשה, ממשיכה להציע רכבים המצוידים בטכנולוגיות בטיחות מתקדמות הבנויות על היסודות שהונחו בשנות ה-60. מאיר טרייד צברה ניסיון של שנים רבות ברכישה ובמכירת דגמי וולוו מיד ראשונה ומהווה בית חם ללקוחות חוזרים בבואם לרכוש וולוו מבעלות קודמת מבית היבואן, תוך מתן יעוץ מקצועי בקשר לרכישת וולוו מיד פרטית ובהתאמת הדגמים השונים לצורכי המשתמש.

כמה חיים באמת הצילה ההמצאה הזו?

כיום, יותר ממיליארד רכבים ברחבי העולם מצוידים בחגורות בטיחות תלת-נקודתיות, והטכנולוגיה הצילה למעלה ממיליון חיים. על פי הערכות האגודה הבריטית למניעת תאונות, חגורת הבטיחות התלת-נקודתית של בולין הצילה למעלה ממיליון חיים. רושמי הפטנטים הגרמניים כינו אותה כאחד משמונת הפטנטים המשמעותיים ביותר של המאה, כבוד שהיא חולקת עם ממציאים כמו תומס אדיסון.

הנתונים העדכניים מראים כי שיעור השימוש בחגורות בטיחות בארצות הברית הגיע ל-91.2% בשנת 2024, ללא שינוי סטטיסטי מ-2023. חגורות הבטיחות הצילו כ-374,276 חיים בין השנים 1975-2017, וכיום הן מצילות כ-15,000 חיים מדי שנה בארצות הברית בלבד.

וולוו המשיכה לפתח ולשפר את מערכות הבטיחות שלה, והוסיפה טכנולוגיות מתקדמות כמו מערכות מתיחת חגורות, מערכות זיהוי התהפכות ומערכות בלימה מוקדמת. החברה שמה לעצמה יעד של "אפס תאונות" ופועלת לקידום מערכות בטיחות חכמות.

איזה ערכים עסקיים חדשניים העמידה וולוו במרכז?

מעבר להיבט הטכני, חגורת הבטיחות התלת-נקודתית מייצגת פילוסופיה עסקית ומוסרית ייחודית. וולוו הוכיחה שחברה יכולה להצליח כלכלית תוך מחויבות לערכים חברתיים. הגישה הזו השפיעה לא רק על תעשיית הרכב, אלא גם על תעשיות אחרות ועל התפישה הכללית לגבי אחריות חברתית של חברות.

המותג וולוו הפך לסמל של הערכים הסקנדינביים – אחריות, הגינות, דאגה לזולת וחשיבה ארוכת טווח. ערכים אלו ממשיכים להנחות את החברה גם כיום, כשהיא מובילה את המעבר לרכבים חשמליים ופיתוח טכנולוגיות נהיגה אוטונומית.

בולין המשיך לעבוד בוולוו עד 1985, ודחף לשיפורי בטיחות נוספים כמו הגנה מפני פגיעות צד וחגורות בטיחות למושבים האחוריים. הוא נפטר בשנת 2002, כמה שנים לאחר שקיבל מדליית זהב מהאקדמיה המלכותית השבדית למדעי ההנדסה ונכלל באולם התהילה לרכב. ההכרה בחשיבות ההמצאה הגיעה גם מקהילת הבטיחות הבינלאומית – בולין קיבל את פרס רלף איסבראנדט לבטיחות רכב ב-1974 ונכלל באולם התהילה לבטיחות ובריאות ב-1989.

איך המצאה אחת שינתה את עולם התחבורה לנצח?

ההמצאה של חגורת הבטיחות התלת-נקודתית מעידה על כוחה של חדשנות אחראית ועל היכולת של חברה אחת לשנות את העולם לטובה. כאשר אנו בוחנים את ההשפעה ההיסטורית של המצאה זו, אנו רואים כי היא לא רק הצילה חיים אינספור, אלא גם קבעה תקדים לאחריות חברתית בתעשייה ויצרה תרבות של בטיחות שממשיכה להתפתח ולהשתפר גם כיום. השאלה שעולה היא: איזה חדשנות של היום תשפיע על החיים שלנו באופן דומה בעתיד?